פסק-דין בתיק תע"א 1149-09

1.         בפניי תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעים ובה עותר הוא לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות וזכויות נלוות נוספות לנוכח עבודתו בנתבעות 1 ו-2 (להלן: " הנתבעות").

2.         התובע טוען כי החל לעבוד בנתבעת 1 (להלן: "ש.י.ל.ת"), ביום 01.06.07 כמנהלה הכללי ולאחר שהועברו כל עסקיה של נתבעת זו לנתבעת 2 (להלן: "ש.ר. אינטרנט"), הפך הוא להיות מנהלה הכללי של ש.ר. אינטרנט.

3.         על פי גרסת התובע, תנאי עבודתו סוכמו עימו טרם החל בעבודתו אולם למרות הסכמות אילו לא שולם לו שכר עבור עבודתו וכן לא שולמו לו זכויותיו.

4.         במסגרת ניהול התיק עוכבו ההליכים כנגד הנתבעות, מחמת פירוקן, אולם התובע ביקש להמשיך בניהול התביעה ולהסיר את מסך ההתאגדות מהנתבעת 2 ולחייב את נתבע 3 (להלן: "הנתבע"), כבעל המניות בחברת ש.ר אינטרנט אשר לטענתו המשיכה את פעילותיה של חברת ש.י.ל.ת.

5.         התובע טוען כי הנתבע ניהל את הנתבעות תוך מימון דק וערבב בין נכסיהן לבין נכסיו האישיים וכן ניהל את חברת ש.ר אינטרנט כחברה משפחתית בחוסר תום לב, ולאור התנהלותו יש לחייבו באופן אישי בחבות הנתבעות.

6.         מנגד טוען הנתבע כי התובע לא עבד כלל בנתבעות וממילא לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין הנתבעות ולפיכך אין הוא זכאי לכל תשלום מאת הנתבעות.

7.         הנתבע ציין כי הוא לא היה נושא משרה בש.י.ל.ת ולפיכך אין לחייבו בחבות חברה זו, ובנוגע לפעולותיו בש.ר. אינטרנט, טען כי כלל פעולותיו נעשו כבעל מניות וכמנהלה.

8.         הנתבע הוסיף כי לא קיימת כל עילה להרמת מסך ההתאגדות של חברת ש.ר אינטרנט ולפיכך אין מקום לחייבו באופן אישי בחובותיה שכן כל פעולותיו נעשו כדין.

דיון והכרעה:

9.         בסכסוך זה עומדות לבירור שתי שאלות מרכזיות, האחת מתייחסת לשאלת קיומן של יחסי עובד - מעביד בין התובע לנתבעות וזכאותו של התובע לשכר עבודה ולזכויות נוספות להן עתר בתביעתו, והשנייה מתייחסת לחבות האישית של הנתבע, ככל שיקבע כי היו קיימים יחסי עובד - מעביד בין התובע לנתבעת ש.ר אינטרנט אשר הנתבע שימש כמנהלה.

10.       להלן נבחן את טענות הצדדים ועדויותיהם כפי שעלו בנוגע לשתי השאלות האמורות.

קיומם של יחסי עבודה בין התובע לנתבעות

11.       המבחן הרווח כיום לקביעת מעמדו של מבצע העבודה, הינו, האם פלוני נופל בגדר "עובד" או "עצמאי" הוא המבחן המעורב. מבחן זה מכיל בקרבו את מבחן ההשתלבות ומבחני משנה נוספים, כגון: כפיפות או אופן הפיקוח על ביצוע העבודה; הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה; צורת תשלום השכר ואופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי ולמס ערך מוסף; ביצוע העבודה באופן אישי ועוד (ראה: ע"ע 300021/98 עו"ד זאב טריינין - חריש, פד"ע לז, 43 (2002), להלן: "פרשת טריינין").

12.       עם זאת נפסק, כי מבחן ההשתלבות הוא המבחן המרכזי בתוך מכלול מבחני המשנה שמכיל המבחן המעורב וכי יש ליתן לו משקל נכבד במסגרת המבחן המעורב ( סטיב אדלר "היקף תכולת משפט העבודה - מכפיפות לתכלית", ספר גולדברג (תשס"א) 17).

            מבחן ההשתלבות מורכב משני פנים, האחד חיובי והשני שלילי. במסגרת הפן החיובי, נבדקת השאלה האם מבצע העבודה משתלב בעסקו של נותן העבודה? ככל שהתשובה לשאלה ראשונה זו הינה חיובית, נבחן הפן השלילי של המבחן. במסגרת שלב זה של בחינת יחסי העבודה, נבחנת השאלה האם מבצע העבודה מנהל עסק עצמאי משלו? (ר' פרשת טריינין; דב"ע לא/27-3 עיריית נתניה - דוד בירגר, פד"ע 177; בג"צ 123/81 אלקטרה (ישראל) בע"מ - בית הדין הארצי, פ"ד לו (1) 324; בג"צ 5168/93 שמואל מור - בית הדין הארצי, פ"ד נ' (4) 628).

13.       בחינת מעמדו של התובע בענייננו כעובד, על פי המבחן המעורב, מחייבת קביעת תשתית עובדתית על פיה ייגזר מעמדו של התובע כעובד אם לאו.

14.       אין מחלוקת בין הצדדים כי המפגש בין הנתבע לתובע היה במטרה לקדם יזמות עסקית בנושא האינטרנט. עם זאת, קיים פער בין הגרסאות אותן הציגו הצדדים בנוגע למהותו של הקשר העסקי האמור, שכן בעוד התובע טוען כי במסגרת היזמות הוחלט להעסיקו כעובד, טוען הנתבע כי הקשר נותר עסקי לצורך הקמת חברה.

15.       התובע טוען כי הנתבע  הציע לו לנהל את חברת ש.י.ל.ת, הצעה לה נענה בחיוב, ובהמשך משרבו הקשיים של חברה זו ומשתחומי פעולתה עברו לחברת ש.ר אינטרנט המשיך להיות מועסק על ידי חברת ש.ר אינטרנט כמנהל.

16.       הנתבע טוען כי התובע לא עבד כלל בנתבעות וכל הקשר עם התובע נותר קשר עסקי בלבד, במסגרתו הייתה כוונה להקים מיזם משותף של התובע עם בנו של הנתבע.